פסק-דין בתיק ב"ל 19531-07-10

1.               לפנינו תביעת התובע מר אהוד שמשון פרקש, לתשלום קצבת ניידות, אשר נשללה ממנו החל מתאריך 1/1/10.

אלה העובדות:

2.               התובע, יליד 1990, סובל ממחלה נדירה וקשה בשם דיסאוטונומיה משפחתית. המחלה מאופיינת בהתקפי הקאות, אובדן שליטה בלחץ הדם ואובדן שליטה בסדירות הנשימה - אשר גורמים לאובדן שיווי משקל ופגיעה ביכולת התפקוד.

3.               עד גיל 18 קיבל התובע קצבת ילד נכה ומאז גיל 18 החל לקבל קצבת נכות כללית. כמו כן, החל מתאריך 1/6/09 התובע היה זכאי לקצבת שירותים מיוחדים, לפי סעיף 206 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק), קצבה המשולמת עבור טיפול אישי ועוזרת בית, אשר מטרתה לאפשר לנכה להישאר בסביבה הביתית.

4.               בשנת 2005 הכיר הנתבע בתובע כמוגבל בניידות וכזכאי לרכב ניידות עם אביזרים מיוחדים וכן החל הנתבע לשלם לתובע קצבת ניידות.

5.               בתאריך 13/08/09 רכבו של התובע היה מעורב בתאונה, בעקבותיה נגרם לרכב אבדן מוחלט.

6.               בהמשך לכך הגיש התובע לנתבע תביעה מחודשת לקבלת אישור לרכב ניידות חדש. הנתבע אישר לתובע רכב ניידות, אם כי לטענת התובע הרכב שאושר שונה מזה שהיה לו לפני התאונה ואינו עונה על צרכיו, אשר לא השתנו. לאור זאת, התובע לא מימש את זכותו לרכב ניידות ולא רכש רכב חדש, והוריו שכרו רכב מיוחד מחברת ליסינג או נשאו בעלות הסעתו בדרכים אחרות. 

7.               בעניין החלטת הנתבע בדבר סוג הרכב  החדש שאושר - הגיש התובע לבית דין זה תביעה נוספת בתיק ב"ל 20148-07-10 (מותב בראשות כב' השופטת עפרה ורבנר). 

8.               החל מחודש ספטמבר 2009 נמצא התובע במכינת "כנפיים", מכינה שמטרתה הקניית כישורי חיים וקידומם של צעירים בעלי צרכים מיוחדים. לאחר שהתובע נכנס למכינה, הודיע לו הנתבע בתאריך 11/5/10 כי הוא מפסיק לשלם לו את קצבת השירותים המיוחדים, רטרואקטיבית מיום 1/10/09, החל מהמועד בו עבר להתגורר במהלך חלק מהשבוע במכינה. לשיטת הנתבע הואיל והתובע מקבל במכינה שירותי רפואה וסיעוד - הרי שאינו זכאי עוד לקבל את קצבת השירותים המיוחדים. 

9.               לטענת התובע, שהייתו במכינה אינה שוללת את זכאותו לקבל קצבת שירותים מיוחדים, משהמכינה אינה מספקת שירותי סיעוד. בעניין החלטה זו של הנתבע הגיש התובע תביעה נוספת לבית הדין בתיק ב"ל 51792-12-10 (מותב בראשות כב' השופט אלכס קוגן).

10.          בתאריך 12/10/09 שלח הנתבע לתובע את המכתב הבא:

"הרינו להודיעך כי קיצבת הניידות המשולמת לך תופסק מ- 1/1/10... ימלאו 3 חודשים מיום שהרכב נהרס (סעיף 20(א)(4) להסכם הניידות).

אינך מקבל קצבת שירותים מיוחדים או קצבת ילד נכה לכן אינך זכאי לקצבת חסר רכב (סעיף 15(ב) להסכם הניידות)"

(ר' נספח לתביעה).

11.          בעניין החלטה זו הגיש התובע את התביעה שלפנינו. 

הוראות הסכם הניידות

12.          הסכם בין משרד האוצר לבין נציגי הנכים, בעניין גמלת ניידות, נחתם ביום 1.6.77 לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (להלן - הסכם הניידות) . לפי הסכם הניידות, מי שעומד בתנאי ההסכם זכאי לקבל זכויות שונות כגון הלוואה עומדת לרכישת רכב, קצבת ניידות חודשית, סיוע לרכישת מתקנים ואביזרים מיוחדים ועוד.

13.          הפסיקה קבעה כי תשלום גמלת הניידות נועד לסייע במימון תחליף לרגליים שאינן מתפקדות כראוי על מנת להקל על ניידות המוגבל (ר' דב"ע נה/0-76 המוסד לביטוח לאומי - עליזה טן-פי, פד"ע כט 3).

בית הדין הארצי פסק כי יש לפרש את הסכם הניידות בהתאם למטרתו, לטובת הצד השלישי להסכם - המוגבל בניידות: